סיבות והשלכות של המתקפות הישראליות החדשות על סוריה
ביום רביעי ביצע צבא ישראל התקפות נרחבות על מוסדות צבאיים ופוליטיים בדמשק, שהובילו לנסיגת כוחות הממשלה החדשה של המדינה ממחוז סווידא
לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, בימים האחרונים, אזור דרום סוריה היה שוב מטרה לאחת ההתקפות הצבאיות הגדולות והאינטנסיביות ביותר של המשטר הציוני הכובש, שבוצעה בתירוץ של "תמיכה בעדה הדרוזית". צבא המשטר הציוני ביצע יותר מ-160 תקיפות אוויריות תוך 24 שעות בלבד, כנגד עמדות רגישות כמו המטכ''ל, ארמון הנשיאות, משרד הביטחון ושיירות צבאיות בדמשק, בסווידא ובדרעא. בנוסף להרס חלק גדול מהתשתיות הצבאיות של סוריה, התקפות אלו גרמו למותם ולפציעתם של עשרות אנשי צבא ואזרחים. והלהיבו עוד יותר את המתיחות האתנית והדתית בין הדרוזים והסונים באזור.
ראוי לציין כי התקפות אלו התרחשו למרות תחילתו של תהליך נורמליזציה בין ממשלת סוריה הזמנית למשטר הציוני ונקיטת צעדים מבצעיים בתיווך ארה''ב ואיחוד האמירויות הערביות.
מטרות ומוטיבציות: מעבר לתמיכה בדרוזים
הטענה של תמיכה בעדה הדרוזית ומניעת התקדמות הצבא הסורי נראית כתירוץ לבסס את נוכחותו של המשטר הציוני הכובש בדרום סוריה וליצור אזור חיץ. מאז תחילת ההתפתחויות בסוריה בנובמבר 2024, המשטר הציוני אימץ מדיניות חדשה כלפי המדינה, המבוססת על שלושה עקרונות - תקיפת התשתיות האסטרטגיות של הצבא הסורי, כיבוש אזורים בדרום סוריה ליצירת אזור חיץ עם הגולן הכבוש, ויצירת קשר עם מיעוטים כדי למנוע את התבססות הכוח וההשפעה הביטחונית של ממשלת דמשק, במיוחד עם הכורדים והדרוזים.
כיום אנו רואים שהמשטר הציוני נקט בפעולות רבות בכל שלושת התחומים, כולל ההתקפות אתמול על דמשק והמחוזות בדרום באמתלה של תמיכה בעדה הדרוזית.
תגובות מקומיות ואזוריות
הממשלה הזמנית של סוריה רואה בפעולות הללו הפרה ברורה של הריבונות הלאומית והחוק הבינלאומי וקראה לגינוי בינלאומי שלהן. התגובות לא הוגבלו רק לדמשק, אלא שארה''ב הזהירה מפני הסלמה וקראה להפסקת אש מיידית. טורקיה התערבה גם היא באופן פעיל בעימות הזה על ידי יצירת שיבושים אלקטרוניים בציוד מטוסי קרב ישראליים ותמיכה עקיפה בקבוצות אופוזיציה. רוסיה מדגישה את חשיבות שמירת העומק האסטרטגי שלה, מודאגת מהתקדמותם של גורמי נאט"ו ושל ישראל ומוכנה למלא את תפקיד המתווך. בנוסף, מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ מביעה דאגה לגבי יציבות האזור, וקוראת לכבד את ריבונותה של סוריה.
לבסוף, הלחימה בין שני הצדדים כמעט נפסקה מאז אמש והיו הודעות על השגת הפסקת אש. בינתיים, אחמד א-שרע (מוחמד אל-ג'ולאני), ראש הממשלה הזמנית של סוריה, כינה בסרטון את ישראל כובשת והודיע על נסיגת כוחותיו ממחוז סווידא ללא כל התנגדות, מה שספג ביקורות.
השלכות גיאופוליטיות ותרחישים עתידיים
המשטר הציוני הכובש מחליש את היכולת הצבאית של סוריה ומונע את שיקום מערכת הביטחון שלה, באמצעות התקפות ממוקדות על התשתיות החיוניות. התקפות אלו גם החריפו את גורמי הפילוג האתני - במיוחד בין הדרוזים לשבטים המקומיים - ואף את הסיכון לחלוקה מעשית של סוריה.
ישנם אנליסטים הסבורים שאם תימשך התמיכה הזרה באזורים אתניים כמו סווידא וצפון סוריה (הכורדים), יגדלו הסיכויים להיפרדות או אוטונומיה של חלקים מסוריה. לפיכך, צפויים תרחישים חשובים:
- המשך התקפות והקמת אזורי חיץ או אזורי אוטונומיה תחת תמיכה זרה;
- שיקום הדרגתי של השלטון המרכזי בתמיכת מעצמות אזוריות וציר ההתנגדות;
- תחרות ואף סכסוכים גוברים בין שחקנים אזוריים, כולל איראן וטורקיה, על השפעתה ועתידה של סוריה.
תפקידן של קבוצות אסלאמיסטיות רדיקליות והאפשרות להופעתן של קואליציות חדשות
ההתפתחויות האחרונות מלמדות כי גם איראן וגם טורקיה מנסות לשמור ולחזק את מעמדן במשוואות החדשות בסוריה. למרות שניכרים תחרות דיפלומטית ומתחים ביניהן, אפילו עם זימון שגרירים משתי המדינות, ישנן גם עדויות לנכונות לשתף פעולה מבחינה טקטית, במיוחד בנושא שיקום סוריה או התמודדות עם איומים משותפים.
התקיפות הכבדות של ישראל על סוריה, בתירוץ של תמיכה במיעוטים בדרום, מעידות על שלב חדש במשבר המורכב של סוריה, כשתחרות בין שחקנים אזוריים ובינלאומיים, מתחים אתניים ודתיים והפרות מתמשכות של הריבונות הלאומית יוצרים שוב אווירה של אי-ודאות על עתידה של המדינה הזו. המשך וסוג התגובה של הכוחות הפנימיים והחיצוניים יקבעו את עתידה של סוריה - החל מאפשרות של חלוקה ועד להקמת ממשלות פדרליות או שיקום כלשהו של השלטון המרכזי עם הסדרים חדשים.
