בהרב-מיארה מחרימה שוב את ה"שימוע": "הליך בלתי חוקי – ניסיון פוליטי להדחתי"
גלי בהרב-מיארה, היועצת המשפטית לממשלה, מסרבת להתייצב ל"שימוע" נוסף בפני ועדת השרים בראשות עמיחי שיקלי, שנועד לבחון את הדחתה. לטענתה, מדובר במהלך פוליטי פסול שנועד לאפשר לממשלה להחליף יועצים משפטיים ממניעים זרים.
המשבר החריף בין הממשלה לבין היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מגיע לשיא נוסף. בהרב-מיארה הודיעה כי לא תתייצב גם ל"שימוע" השני שנקבע לה מחר (חמישי) על ידי ועדת השרים בראשות השר עמיחי שיקלי, זאת לאחר שנעדרה גם מה"שימוע" הראשון בתחילת השבוע.
במכתב ששיגרה לוועדה כתבה היועצת כי מדובר ב\*\*"שימוע בניגוד לדין"\*\*, והבהירה: "הזמנה לשימוע נוסף לפנים משורת הדין – אינה הופכת הליך פסול מהיסוד להליך חוקי". לדבריה, עצם קיומו של ההליך מהווה תקדים מסוכן שיאפשר לממשלה להדיח יועצים משפטיים משיקולים זרים ואף מושחתים, לרבות ניסיון להשפיע על הליכים פליליים – רמז ישיר למשפטו המתנהל של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
במהלך הדיון הראשון ביום שני, אותו החרימה בהרב-מיארה, תקפו השרים בזה אחר זה את היועצת. השר שיקלי טען כי "ויתור על זכות השימוע מוכיח היעדר אמון עמוק", והשר איתמר בן גביר האשים אותה ב"אכיפה בררנית" ובהגנה על "אנרכיסטים". גם מזכיר הממשלה יוסי פוקס הצטרף לביקורת וטען כי "היא קיבלה הזדמנויות רבות להופיע – ובחרה שלא".
הנימוקים להדחתה כוללים טענות על תפקוד לקוי, היעדר שקיפות, ואי-העברת דיווחים לוועדת השרים האמונה על המאבק בפשיעה חמורה. אולם בהרב-מיארה טוענת שמדובר במסך עשן שמסתיר את הסיבה האמיתית – ניסיון של נתניהו להשפיע על מערכות שלטון החוק בעודו מצוי בניגוד עניינים חריף.
לדברי גורמים בכירים, ההליך כולו מזכיר את פרשת בר-און משנות ה־90, כשנתניהו ניסה למנות יועץ משפטי "נוח" כדי לבטל כתבי אישום. הפעם, טוענים אותם גורמים, נתניהו אמנם מנוע מלעסוק בעניינה של היועצת, אך בפועל הוא מושך בחוטים מאחורי הקלעים.
"ההליך כולו הוא 'ישראבלוף'", אמרה בהרב-מיארה, "מדובר בשימוע מראית עין שתוצאתו ידועה מראש. הוא נועד להלבין החלטת הדחה שכבר התקבלה – באופן שמחבל בשלטון החוק וביסודות הדמוקרטיה".
לטענת גורמים משפטיים, ועדת השרים שהוקמה לבחינת הדחתה נעדרת כל סמכות משפטית, בניגוד לנוהג החוקתי שהתבסס לאורך שלושה עשורים – לפיו רק ועדת איתור בראשות שופט בדימוס מוסמכת לבחון סוגיה כזו.
היועצת מסיימת את מכתבה באזהרה: "אם הממשלה תוכל לפטר יועץ משפטי בשל חקירה או החלטה משפטית שלא נושאת חן בעיניה – לא תהיה עוד הגנה אמיתית לשלטון החוק בישראל".
