קול העם ודרך מתנגדת של ממשלת ישראל כלפיו
הפגנות רחבות היקף למען "שחרור האסירים וסיום המלחמה" גם לא הצליחו למשוך את תשומת הלב של ממשלת הליכוד לשנות את מדיניותה בנושא טיפול בדעות החברה ונתניהו בדבריו האחרונים לפני נסיעתו לוושינגטון שוב התייחס ליצירת תנאים להרחבת המלחמה עם חמאס!
בימים האחרונים, התקיימה הפגנה גדולה מאוד על ידי העם הישראלי למען שחרור האסירים. בהפגנה זו, אנשים צעקו לסיים את המלחמה.
צה''ל במלחמות השונות שניהל מאז ה-7 באוקטובר 2023 נגד חמאס, לבנון, תימן ולאחרונה נגד איראן הותש לחלוטין, אפילו עם התמיכה הצבאית המתמשכת של ארצות הברית, הפחת הזה נראה בכל היבט שלו.
אחד מההיבטים הברורים הוא חיילים שלא יכולים יותר לשאת את העומס הפסיכולוגי הנובע ממלחמה זו ומתאבדים.
לפי נתונים רשמיים שפורסמו על ידי צה''ל, רק בשנת 2023-2024, נהרגו 891 חיילים במלחמה זו, וזה אומר שיותר מ-3000 משפחות אבלות, איבוד ראש משק הבית עבור רבים מהם וזה יוצר בעיות כלכליות נוספות עבור המשפחות הללו; יש לציין שעדיין לא פורסמו נתונים לשנת 2025.
על פי דיווח ישראל היום, רק במהלך מלחמה זו, 217 אנשים התאבדו, שזהו נתון גבוה ומכאיב מאוד. דבר שמאתגר את המצב המנטלי של תושבי ישראל הוא אובדן יקיריהם וחוסר תשומת הלב של הממשלה לשמירה על חייהם.
המקרה האחרון שזכה לסיקור בתקשורת ישראלית, זהו הצתה עצמית של דניאל אדרי; חייל שהשתתף בניגוד לרצונו בפשעי מלחמה שביצע צה''ל נגד תושבי עזה וגילה סימני חרדה והפרעות נפשיות. לפני שהוא גויס למלחמה הזו, הוא היה במצב נפשי תקין ולא הייתה לו שום מחלה נפשית לרקע. משפחתו אמרה שכשהוא היה בקרב בעזה ולבנון, הם הבחינו במצבים לא נורמליים אצלו.
דניאל הציג את עצמו בבית חולים פסיכיאטרי לפני שנה כדי שיוכלו לתת לו טיפול, אך הרופאים יחסו לו חוסר תשומת לב והשאירו אותו לנפשו ולבסוף, תוצאת חוסר תשומת הלב וחוסר האחריות של הרופאים כלפי חיילים שנאלצים לסכן את חייהם במלחמה הפכה בהצתה עצמית של החייל הישראלי דניאל אדרי בן ה-24.
הממשלה לא רק נכשלת בבחינת צעדים ראויים להגנה על חייהם של החיילים הללו, אלא גם אין לה תוכנית להחזיר את האסירים, והעם מוחים נגד המצב הזה, הנתונים מראים כי מ-50 האסירים שנותרו, רק 20 מהם חיים ו-30 הנותרים, גופותיהם מחכות לשוב הביתה ונרקבות.
בעוד שאנשים מתאבלים על יקיריהם שהיו יכולים להיות איתם בבית, לנוח ולשתות תה אחר הצהריים, אם לא היו מדיניות המלחמה של נתניהו והקבינט הקיצוני שלו, לצערי הממשלה לא עשתה דבר עבורם ונקטה במדיניות פופוליסטית שכל אזרחי ישראל מודעים לכך שהיא רודפת רק כלפי חוץ אחר שחרור האסירים כדי שתוכל לשמור על שביעות רצון הציבור במידה מסוימת, אך היא מתמהמהת כדי כל האסירים ייהרגו ולא יתקיימו עוד מחאות למען החזרת האסירים, וטרדה מחשבתית זו המסכנת את האינטרסים שלה תחסל את באמצעות מדיניות רכה.
בדיון בישיבת הממשלה אמש, כל השיחות שהוחלפו בין בן גביר לכמה חברים מצביעות בבירור על הנושא הזה. זמיר ואמסלם מחו על כך שהסיוע הנשלח לעזה אינו מגיע לתושבי עזה וכי יש בעיה בחלוקתו, אך בן גביר צעק בקול רם: "צריך להרוג כל אחד מתושבי עזה", והוא כלל לא דאגה שהסיוע יגיע אליהם, וכל מילה שלו מריחה ממלחמה, מדם ומשפיכות דמים, ועם התהליך הזה, ישראל לא תראה את צבע השלום עד לנוכחותם של הקיצונים הללו בממשלה.
בראיון שנערך לאחרונה לפני עזיבתו לוושינגטון, דיבר נתניהו על מטרותיו בביקור זה, הוא הזכיר מטרות כמו השמדת היכולות הממשלתיות והצבאיות של חמאס, והדגיש כי הוא רוצה להיות מובטח שעזה לא תהווה עוד איום על ישראל.
המטרות הללו שהוצהרו על ידי נתניהו גם אינן ממלאות את דרישות העם הישראלי, שכן השמדת היכולות הצבאיות והממשלתיות של חמאס הייתה מטרה אבסורדית שנתניהו מנסה להשיג במשך שנים, והוא עדיין לא השיג אותה ולא ישיג אותה, למרות שגרם נזק כה רב בישראל והרג כל כך הרבה צעירים ישראלים; אך הוא ממשיך לנסות, פותח חזיתות חדשות, וחיי העם הישראלי וקול המחאה שלו אין חשוב לו כלל...
התוכניות החדשות של נתניהו עם ממשלת ארה"ב להשמדת חמאס, הן בדיוק המשך והרחבת המלחמה ויצירת השפעות בלתי הפיכות עבור ישראל ועמיה. חברי הכנסת והממשלה, כדי להדריך את דעת הקהל כך שתסכים עם המדיניות, חוו בלבול וחוסר בהירות חסרי תקדים; הם אינם יודעים מה בדיוק עליהם לבצע כדי לממש זאת.
בנוסף לנושא זה, הרשויות הישראליות סובלות מפיזור דעות בקרב עצמן ואיבדו את האחדות שהיו צריכות להיות להן, וזה מגביר את חוסר תשומת הלב השורר במצב הקיים בחברה.
