התגובה של איראן ללחץ הסוכנות ולהאצת תוכנית הגרעין
טהראן פרסמה תגובה תקיפה בעקבות אישור ההחלטה האחרונה של מועצת המנהלים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. גורמים איראניים רואים בהחלטה זו לא דרישה טכנית או משפטית, אלא תמרון בעל מניעים פוליטיים המשקף דפוס חוזר של טקטיקות לחץ מצד מדינות המערב.
לפי סוכנות הידיעות טסנים, טהראן הגיבה בתקיפות לאחר אישור ההחלטה של מועצת המנהלים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. בכירים איראניים סבורים שההחלטה אינה מבוססת על צורך טכני או משפטי, אלא מהווה תמרון פוליטי מובהק, החוזר על עצמו כחלק מטקטיקות לחץ מערביות שאיראן רואה בהן מזיקות ושגויות מבחינה אסטרטגית.
מנקודת מבטה של טהראן, שימוש חוזר בהחלטות ובאמצעי לחץ הוא "תופעה חוזרת" שלא הצליחה לאורך ההיסטוריה לגרום לאיראן לוותר על זכויותיה הלגיטימיות במסגרת הבינלאומית, ובמיוחד לפי אמנת ה-NPT לאי-הפצת נשק גרעיני. בהרוז כמאלונדי, דובר הארגון לאנרגיה אטומית של איראן, הגדיר במפורש את ההחלטה כ"טעות אסטרטגית" מצד המערב ומדינות אירופה. באיראן סבורים כי הציפייה של המערב לכך שהפעלת לחץ תגרום לאיראן לשנות את עמדתה העקרונית בנוגע לתוכנית הגרעין השלום שלה – היא שגויה מיסודה ולא הובילה לתוצאות הרצויות עבור הצדדים האחרים.
בתגובה ישירה להחלטה, שאיראן רואה בה "כפויה ובלתי הוגנת", ננקטו צעדים ממשיים במהירות. הוחלט על צעדים ברמה הגבוהה ביותר, ואלה דווחו מיידית לסוכנות. בין הצעדים הטכניים המרכזיים: הקמת מתקן העשרה חדש ברמת אבטחה גבוהה במיוחד – המכונה "האתר השלישי" של איראן – והחלפת צנטריפוגות מהדור הראשון (IR-1) בציוד מתקדם מדור שישי (IR-6) במתקן פורדו. השדרוגים הללו אינם סמליים בלבד; הם נועדו להרחיב באופן ממשי את יכולת ההעשרה, תוך שמירה על נהלים מחמירים, ומשמשים איתות ברור על נחישותה ויכולתה הטכנית של איראן להמשיך בתוכנית למרות הלחץ החיצוני.
המסר המרכזי של טהראן הוא עמידות, מוכנות וסירוב להיכנע ללחץ. גורמים איראניים מדגישים כי הלחץ החיצוני אינו אפקטיבי, ואף מגביר את נחישות איראן להעצים את יכולותיה. איראן מצהירה שהיא ערוכה ל"כל התרחישים" האפשריים, מה שמעיד על נכונות להגן על זכויותיה. טהראן מביעה נכונות לדיאלוג בונה – אך מדגישה שזה לא יכול להיות חד-צדדי.
הצדקה המרכזית לפעולות איראן נעוצה בעיקרון של תגובה הדדית ובהוראות הסכם הגרעין (ה־JCPOA). איראן טוענת כי הפגינה רמת שיתוף פעולה "חסרת תקדים" עם הסוכנות, כולל פיקוח מקיף – אך לא קיבלה תגובה הולמת מצד שאר הצדדים. לדעתה, הפרת ההתחייבויות מצד מדינות אחרות לא הותירה בידה ברירה אלא לנקוט "צעדי פיצוי" כפי שמותר לה לפי סעיפים 26 ו-36 של ההסכם, המאפשרים לה להפסיק לקיים את התחייבויותיה באופן חלקי או מלא במקרה של אי-ציות מצד אחרים. איראן חוזרת ומדגישה שצעדים אלו הפיכים – אם שאר הצדדים ישובו למילוי התחייבויותיהם.
כתוצאה מכך, איראן דוחה בתוקף כל בסיס משפטי להפעיל מנגנונים כמו "המנגנון ההפעלה" (Snapback). לטענת בכיריה, מאחר שפעולותיה נעשות במסגרת צעדי פיצוי מותרים לפי ההסכם, אין שום צידוק משפטי למהלך כזה – וכל ניסיון לכך מונע ממניעים פוליטיים גרידא, ולא מהיגיון משפטי לגיטימי.
ביחס לשיתוף הפעולה עם הסוכנות הבינלאומית, איראן – תוך אזכור ההיסטוריה של פיקוח הדוק – מזהירה שכשלון הדדי לקדם דיאלוג חיובי מחייב עיון מחדש ברמת שיתוף הפעולה. מדובר באזהרה לרמה משתנה של שיתוף פעולה, שאיראן תולה בה את אחריותה של האווירה הפוליטית ולא החלטה חד-צדדית מצד טהראן.
אף שההחלטה רומזת לאפשרות של הפניית הסוגיה למועצת הביטחון של האו"ם, באיראן סבורים כי יהיה קשה למערב להשיג תוצאה אפקטיבית שם – בשל הרכב המועצה והציפייה לתמיכתן של מדינות הידידות לאיראן.
לסיכום, עמדת איראן נובעת מהאמונה כי הגנה על זכויותיה דורשת עמידה איתנה ואסטרטגיה ברורה. בכיריה משדרים מסר של נחישות, ומבהירים כי הציפייה של מדינות מערביות לראות את פירוק תוכנית הגרעין השלום האיראנית – היא שגויה ומנותקת מהמציאות.
