בריחה המונית של 8,300 מומחי היי-טק מפלסטין הכבושה
מאז פרוץ המלחמה בעזה, בממוצע 826 עובדי ענף ההיי-טק עזבו את השטחים הכבושים מדי חודש. לפיכך, בין אוקטובר 2023 ליולי 2024, יותר מ-8,300 מומחי היי-טק עזבו את המשטר הציוני.
לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, אחד המגזרים החשובים במשטר הישראלי שנפגע קשות מהמלחמה האחרונה בעזה הוא ענף ההיי-טק. על פי הדו"ח האחרון שפורסם על ידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה הישראלי, מיקומה של ישראל בדירוג הכללי של מדד הבינה המלאכותית (AI) הולך ויורד. קצב צמיחת ההון האנושי בארץ – כלומר מספר החוקרים והעובדים המתמחים בבינה מלאכותית - נמצא במגמת ירידה, והמדינה עלולה לאבד את ההובלה תוך שנים ספורות.
בהקשר זה, רשות החדשנות הודיעה: 800 הייטקיסטים עזבו את פלסטין הכבושה בכל חודש מתחילת המלחמה. לפי הערכות ראשוניות של הרשות, יותר מ–8,300 אנשי הייטק עזבו את ישראל בין אוקטובר 2023 ליולי 2024 - שווה ערך לכמעט אוטובוס אחד מלא בעובדים בכל יום. זה לא מספר זניח בכלכלה הקטנה של ישראל - מדובר בכ–2.1% מכוח העבודה בענף הזה.
שיאה של מגמה זו היה באוקטובר 2023, כאשר כ-1,207 מומחי היי-טק עזבו את פלסטין הכבושה. השיא הקודם נרשם באוגוסט 2023, כש-966 עובדי היי-טק עזבו את השטחים הכבושים בשיא המחאות הציבוריות והכעס על קידום הצעת חוק "הרפורמה המשפטית" על ידי ממשלת נתניהו; הצעת חוק שהגדילה באופן משמעותי את עוצמת הרשות המבצעת על חשבון הרשות השופטת.
בהתאם לכך, מחצית ממשרות המחקר והפיתוח בחברות שנוסדו על ידי ישראלים בתחום הבינה המלאכותית מאוישות על ידי אנשים שאינם גרים כיום בתוך השטחים הכבושים. לפי הנתונים, חברות ההיי-טק הישראליות הפרטיות (כמו וויז, גט וסינק) מעסיקות כיום בחו"ל יותר ממחצית מעובדיהן (240 אלף מתוך כ-430 אלף). החברות האלה העסיקו עובדים בתחומי השיווק, המכירות ושירות הלקוחות – הדורשים כישורי שפה וכן נוכחות והיכרות קרובה עם השוק בחו"ל – מחו''ל. ליתר דיוק, כ-75% מעובדיהן מועסקים מחוץ לפלסטין הכבושה.
בהתחשב בכך שענף ההיי-טק הוא מנוע הצמיחה של המשק הישראלי, ומהווה 18%מהתמ"ג של המשטר הציוני ו-53% מכלל היצוא הישראלי, עזיבת כוח העבודה של הענף הזה מדאיגה מאוד את הרשויות הישראליות.
יש לציין כי ענף זה אינו כולל רק את תחום הסייבר, אלא גם רפואה, מחשבים, ציוד אלקטרוני ותעשיות ביטחוניות וצבאיות. אבל השלכות המלחמה על היי-טק אינן מוגבלות רק לחששותיהם של משקיעים או עובדים מתמחים לגבי היציבות הפוליטית והביטחונית בשטחים הכבושים, אלא שקריאות הצבא לגייס אנשי מילואים הנחיתו גם הן מכה קשה על תעשיית הטכנולוגיה המתקדמת. לפי נתונים, ברבעון האחרון של 2024 נעדרו מעבודתם 87 אלף מועסקים בגלל המלחמה (2% מכלל המועסקים) – רובם שירתו ככוח המילואים בצבא הישראלי. בהקשר זה, ענף ההיי-טק איבד את מירב כוח האדם שלו עקב שירותם הצבאי של עובדיו.
כיום, כ-20% מחיילי המילואים מועסקים בענף ההיי-טק. לכן, היעדרות שלהם מהעבודה תוביל לירידה חדה בהכנסות המדינה בהמשך השנה, בנוסף לפגיעה בתעשייה זו. כלכלנים ישראליים הזהירו כי היעדרות ממושכת זו משוק העבודה תפגע קשות בפריון ותחליש את הביצועים הכלכליים הכוללים. למעשה, הצורך של מערכת הביטחון לשמור על מוכנות וכוננות גבוהה הוביל לגיוס כוחות מילואים, וכתוצאה מכך למחסור בכוח אדם במשק, שבו חלק מהתעשיות נאלצו לעכב או לצמצם את פעילותן עקב מחסור בעובדים מתמחים.
מצב זה הסתבך עוד יותר עקב מתחים ביטחוניים מתמשכים אשר פגעו בהשקעות וערערו את אמון השוק. כלכלנים ציינו כי המסלול הנוכחי עלול להוביל לאתגרים כלכליים ארוכי טווח אם לא יטופל חוסר האיזון בין ההתחייבויות הביטחוניות לבין הביקוש לעבודה במשטר הציוני.
בהקשר זה, סוכנות דירוג האשראי "מודי'ס" הזהירה בדו"ח מפני "סיכונים פוליטיים גבוהים מאוד לישראל אשר החלישו את חוסנה הכלכלי והפיננסי", ברקע הטלטלה הפיננסית שנגרמה עקב קידום מחדש של הצעת חוק הרפורמה המשפטית על ידי הממשלה וחידוש המלחמה בעזה.
סוכנות מודי'ס הודיעה בו''ח: "אי הוודאות לגבי ביטחונה של ישראל בטווח הארוך והצמיחה הכלכלית שלה גבוהה בהרבה מהרגיל, וצפויים סיכונים לענף ההיי-טק, במיוחד לאור תפקידו החשוב כמנוע הצמיחה הכלכלית ותרומתו המשמעותית להכנסות המדינה ממסים. לכן, להתפתחויות שליליות כאלה עלולות להיות השלכות חמורות על העניינים הפיננסיים של המדינה".
יש לציין כי שני סוכנויות דירוג האשראי "פיץ'" ו"מודי'ס" הורידו בשנה האחרונה את דירוג האשראי של ישראל ושמרו על מגמה שלילית זו, והזהירו כי המשטר הזה עלול להתמודד עם הורדות דירוג נוספות. הורדת דירוג אשראי משמעותה עלייה בסיכון ההשקעה, מה שעלול להוביל לירידה בהשקעות מקומיות וזרות ואף ליציאת הון מהשטחים הכבושים. ההשלכות יובילו לירידה בהכנסות הממשלה הנוכחית, לירידה במתן השירותים על ידי ארגונים ממשלתיים, לעלייה באינפלציה ולאובדן מקומות עבודה רבים, ובסופו של דבר להחמרה במצב העוני בקרב האזרחים הציוניים.
