למה רבים מהחיילים הישראלים מתאבדים לאחר חזרתם ממלחמת עזה?
הנושא החשוב והמוזנח בימים אלה בישראל הוא האתגרים הנפשיים החמורים של אנשים שנשאו, מרצון או שלא מרצון, במלחמה שהבכירים שלהם לא מתכוונים לסיים אותה ולא מוכנים להסכים לתוכניות שישיבו את אסיריהם הביתה
הנושא החשוב והמוזנח בימים אלה בישראל הוא האתגרים הנפשיים החמורים של אנשים שנשאו, מרצון או שלא מרצון, במלחמה שהבכירים שלהם לא מתכוונים לסיים אותה ולא מוכנים להסכים לתוכניות שישיבו את אסיריהם הביתה. המחיר של עקשנות זו הוא חיסול הביטחון הפיזי והנפשי של אנשים אלה.
אלפי חיילים, בשל סטרס ולחצים נפשיים קשים, הפסיקו להילחם ובמקביל, נתוני ההתאבדויות בצבא גם כן עלו.
לפי נתונים, בחודשים האחרונים מאז התחלת מבול אל-אקצא, התאבדו 21 חיילים בשנת 2024 ו-17 חיילים בשנת 2023.
נתונים אלה אינם כוללים את אלו שסבלו מבעיות נפשיות לפני כן או שנפגעו במהלך השירות, אלא את אלו ששבו הביתה לאחר מלחמה קשה בעזה וכל כך התאבדו.
אחד החיילים, אבי, שהיה מעורב במלחמה במשך תקופה ארוכה, סיפר: "לפני שהמלחמה התחילה ברצינות, הוטלה עלינו המשימה לירות בילדים פלסטינים בברך. בתחילת התקופה הייתי מלא התלהבות פטריוטית ומניעים ציוניים, אבל למרות זאת, זו הייתה מפתיעה אותי. דיברתי על זה עם חבר שלי בשם אריאל ושאלתי למה אנחנו עושים את זה?
הוא אמר, "אתה רוצה שהחיות הקטנות האלה יגדלו ויתקפו אותנו שוב?" האם לא עדיף למנוע מהם להמשיך את חייהם כעת? תהיתי למה לא לרוקן את אותו כדור במוח שלהם? הוא ענה: "אנחנו לא רוצים שהם רק ימותו, הם צריכים לסבול ולמות!"
החייל הישראלי סיפר: "שירתי בצבא במשך חודשים אחרי ה-7 באוקטובר וראיתי מראות שהפחיתו בהדרגה את החוסן וסבלנות שלי.
כל רגע של ריחוק מהמשפחה שלי בפסגות הפעיל עליי יותר לחץ. התגעגעתי לשלווה שהייתה לי בבית שלי. אפילו הדברים הקטנים ביותר גרמו לי להרגיש געגוע; אותם הרים, רכיבה על אופניים באוויר הזה, כדורגל על המגרש שלפני תחנת האוטובוס, כל אחד מהם נתן יותר משקל לפרדוקס המחשבתי שלי.
מעולם לא חשבתי שתלישת שיער של נשים פלסטיניות ואנוס שלהן יהיה אחד האידיאלים של בני גילי ואנשים בעלי דעות דומות שלי! לא יכולתי לשכוח את המראות קורעי הלב שראיתי מחבריי בנשק.
היו פעמים רבות שהקצין הבכיר שלי היה צועק עליי, "היי! מה קרה לך? כאן תוכל ליהנות ביותר! תסתכל עליי! במה אתה בוהה? להירגע!
אבל איך הייתי יכול להרגיש בנוחות? לא, זה לא היה אפשרי! פעם אחת, בשירותים של המטה, הקזתי את דמי להיפטר מהסיוט הזה... אבל לצערי, שרדתי....
אבי הוא אחד ממאות חיילי צה"ל שחייהם הנורמליים שובשו בשל המלחמה, אך הצנזורה בצבא אינה מאפשרת לפרסם את הדברים הללו במרחב הציבורי.
עם זאת, גורמים ישראלים מודים כי להמשך המלחמה וללחץ חסר התקדים שהופעל על החיילים היו השפעה משמעותית על העלייה במספר ההתאבדויות.
כל 21 אנשים שהתאבדו בשנת 2024 היו גברים, ולא היה אחד מהם מושפע מהטענה ש"שינויים בהורמונים הנשיים גרמו להתאבדויות הללו". הסטטיסטיקה הרשמית של צה''ל לגבי חיילים שהיו בריאים לחלוטין בנפשם אך התאבדו לאחר שירותם בצבא במלחמה וחזרתם לבתיהם, הייתה 9 בשנת 2018, ומספר זה עלה ליותר מ-24 בשנת 2024.
התאבדות היא הגורם השני למוות בישראל לאחר הרג במלחמה, ואף גורמים כמו מחלות ותאונות מובילים לפחות מקרי מוות.
צבא ישראל הקים בשנת 2023 מרכז לספק שירותי ייעוץ לחיילים, שכן לפי הסטטיסטיקות, בשנת 2023, 512 אנשים ובשנת 2024, 295 אנשים אבדו את חייהם במהלך המלחמה, כאשר לפי דברי הארגונים הרלוונטיים, לא ברור כמה מהם נהרגו במלחמה וכמה מהם התאבדו. עם זאת, למרות קיומו של מרכז כזה, הרבה חיילים מתאבדים או עוזבים את צה''ל לעד.
התאבדות בחברה הישראלית, בפרט בשנתיים האחרונות, אינה מוגבלת לצה''ל. בנוסף לחיילים, גם אזרחים בערים שונות בישראל מתמודדים עם הפרעות נפשיות קשות, דיכאון לאחר טראומה או PTSD הנובע מהמשך הלחימה.
עד כה, התקפות מוגבלות מצד עזה ולבנון לא הטרידו את הציבור באותו אופן, אבל במהלך קרוב ל-20 חודשי המלחמה, כל צליל של אזעקה מפחיד את הציבור כך שכאשר הם צריכים ללכת למקלט, הם אפילו לא מכירים את הסמוך אליהם.
עכשיו השאלה היא האם הגורמים הללו אינם ניתנים לשליטה וניהול? מי אחראי למשבר הזה? צה''ל, משרד הבריאות או גוף אחר?
